#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן דהנושא את האשה ופסקה לזון את בתה חמש שנים חייב, כיצד חל החיוב? (2)	"למ""ד דחייב אני לך מנה בשטר חייב, איירי כה""ג.<br>למ""ד פטור, איירי בשטרי פסיקתא, וכגון שכתב אתם עדי. וקמ""ל דאף בלא קניין הדברים נקנים באמירה. (ע""פ רש""י)."	כתובות דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""כתב לכהן שאני חייב לך חמש סלעים חייב ליתן לו, ובנו אינו פדוי.""<br>מדוע אין להוכיח מזה דחייב אני לך מנה בשטר קנה?<br>וא""כ למה כתב?<br>ומדוע אין בנו פדוי?"	"שאני הכא דמשעבד ליה מדאורייתא.<br>וכתב כדי לברר לו כהן.<br>ומה""ת בנו פדוי כשיתן, ומדרבנן אינו פדוי שלא יאמרו פודים בשטרות."	כתובות דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מחלוקת ריו""ח ור""ל בחייב אני לך מנה בשטר, תלוייה במחלוקת ר' ישמעאל ובן ננס בערב היוצא לאחר חיתום שטרות האם גובה מנכסים בני חורין?"	לבן ננס דהערב לא נשתעבד, ודאי מוכח דחייב אני לך מנה בשטר לא נתחייב.<br>והמחלוקת אליבא דר' ישמעאל אי בעלמא נמי חייב, או דשאני ערב אף אחר חיתום שטרות, דשייך ליה לשיעבודא דאורייתא.	כתובות דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סבר רבא לחלק בשטרי פסיקתא דהדברים נקנים באמירה? ומה טעם החילוק?<br>ומהיכן הוכיח שאין חילוק זה נכון?<br>ומה טעם הדין למסקנא?	"דרק בבתו קטנה דמטיא הנאה דכסף קידושין לידיה גמר, אבל לא בבוגרת.<br>אך ודאי גם בבוגרת הדין כן, דהא אבי הבן לא מטיא הנאה לידיה ואפ""ה אמרינן דהוא גמר ומקנה.<br>אלא בההיא הנאה דקמיחתני אהדדי גמרי ומקני אהדדי."	כתובות דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעי רבינא מרב אשי אי דברים הללו דשטרי פסיקתא ניתנו להכתב. מה פשט רב אשי?<br>ומה ענה על הראיות דלהלן:<br>""אין כותבים שטרי אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהם."" הא מדעת שניהם כותבים?<br>""הפקחין היו כותבים ע""מ שאזון בתך חמש שנים""? ומה הראייה לתירוץ?<br>""והיא ניזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב.""?"	"שלא ניתנו להכתב.<br>והא דמדעת שניהם קאי על שטרי אירוסין ולא על שטרי פסיקתא.<br>והא דכותבים היינו אומרים, וכדתנן הכותב לאשתו דו""ד אין לי וכו', ותני ר' חייא דהיינו האומר.<br>איירי באמירה, וכגון שקנו מידו."	כתובות דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במתני' דאם מת האב, בת אשתו ניזונת ממשועבדים, ובנותיו רק מבני חורין. אי איירי כשקנו מידו, מ""ט אין בנותיו ניזונות ממשועבדים? (לס""ד ולמסקנא)."	"לס""ד - בת אשתו שהיתה בשעת הקניין דנישואי אמה הועיל לה הקניין, ובתו שלא היתה אז לא הועיל לה. והקשו דמשכח""ל שהיתה כגון דגרשה ואהדרה.<br>למסקנא - בת אשתו שאינה בתנאי ב""ד הועיל לה הקניין, אבל בתו דהיא בתנאי ב""ד חיישינן דילמא צררי אתפסה."	כתובות דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אצל מי גדלה הבת, אצל אמה או אצל יורשי האב?<br>ומה טעם הדין בקטנה?<br>ומה הדיוק במשנה גם בגדולה?	"אצל אמה.<br>ובקטנה הוא משום מעשה שהיה שהרגוהו היורשים כדי לקבל את הירושה.<br>ודקדקו מדנקט במתני' מוליכים אצל אמה ולא מוליכים למקום שהיא, ש""מ דמילתא פסיקתא נקט דהיא אצל אמה."	כתובות דף קב		
